עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גויסה אהובה ליפמן מקריית שמונה, על ידי מרכזי החוסן בהפעלת משאבים לעבוד כרכזת חוסן במלונות תל אביב עם המפונים והמפונות מקריית שמונה.
אהובה החליטה להמשיך עם נשות קריית שמונה את חוג הסריגה שפעל בעיר לפני הפינוי.
"כשפניתי להנהלת מתנ"ס קריית שמונה בבקשה לאשר לי רכישת צמר עבור נשות העיר בתל אביב נענתי בחיוב. הזמנתי צמר בסך 2500 ש”ח וחילקתי בעזרת רכזי החוסן חבילות צמר ומסרגות לנשים", מספרת אהובה.
למשימה התגייסה רכזת חוסן נוספת – שיראל ביוקלר, שסיפרה שיהודי הקהילות בארה"ב שואלים מה צריך למפונים. "עניתי לה צמר ומסרגות… ומאותו רגע ששיראל העבירה את הבקשה הצמר לא הפסיק לזרום למחוזותינו והגענו למצב שהעברנו לרכזי חוסן בערים נוספות כמו טבריה שמארחת מפונים מקהילות הצפון כמויות של צמר".
"כשהקהילות מקנדה ומדרום אפריקה, גילו את כתובת הבית בו אני מתגוררת הם השאירו שקיות צמר אותן אני מעבירה הלאה למלונות בכל הארץ.
פתחנו קבוצות חוסן וסריגה. סבתות שסורגות לנכדים ולילדים בובות דאגה, קבוצת שטיח התקווה הטובה, צעיפים ועוד.
אחת הסורגות סיפרה שבזכות הסריגה היא מעשנת פחות וייתרה מזאת היא הפסיקה לקחת כדורי הרגעה. משמע הסריגה עושה פלאות לנפשה" מסכמת אהובה.
"חשוב מאוד לעודד את המשך פרויקט הסריגה, הוכח מחקרית שהסריגה מרגיעה, מפחיתה תחושות חרדה, מתח ודכאון. מאפשרת הרפייה של השרירים, הפעולה המונוטונית עוזרת לעודד כישורי פתרון בעיות, משמשת כהסחת דעת מכאב ועוזרת להעביר את הזמן בהנאה. הסריגה גם משמשת דרך לביטוי עצמי, ולחיבור עם אחרים בנינוחות. ראינו איך במלון דן פנורמה בניצוחו של ליאו רכז חוסן, נוצרה קבוצה שאת תוצריה הציגו בתערוכה במלון, מה שחיזק את גאוות היחידה ואת הדרבון של נשים אחרות להיכנס לקסמי הסריגה."
ברור שעם בוא הקיץ ועם המשך השהייה בבתי המלון נצטרך לעשות התאמות ולדאוג שיגיעו חוטי כותנה שיותאמו לעבודה בקיץ.
